‘הפרעת דחק חריפה’ היא ההגדרה הקונבנציונלית לתסמינים שמופיעים בימים הראשונים שאחרי חוויה טראומטית. אנשים רבים מתקשים לזהות את התסמינים ואילו אחרים מדחיקים אותם מתוך חוסר כלים להתמודד עם הרגשות. מאמר זה ישפוך אור על החוויה של הימים הראשונים, יסביר את התסמינים ואת דרכי ההתמודדות הראשוניות עד להתאמת הטיפול הנכון.

טראומה הוא מצב המוגדר ברפואה הפסיכיאטרית כאירוע חריג שמאיים על שלמות הגוף או הנפש. אירועים קשים כמו פיגוע, אסון טבע, מלחמה, התעללות, פגיעה מינית, או אלימות מכל סוג שהיא יכולה לגרום לטראומה. בין הגורמים החשובים ביותר בטיפול במצבי טראומה, הוא הרגעים הראשונים שמיד אחריה. משמעותה של חוויה טראומטית היא חויה יוצאת דופן שגורמת לאיום על חיי האדם או על שלמות גופו ונפשו. החוויה העוצמתית יוצרת מתח רב, כתוצאה מכך הנפש מגיבה בתסמינים של טראומה. זיהוי התסמינים ומתן מענה ראשוני נכון הוא גורם משפיע להמשך התהליך. ככל שמזהים את המצב הטראומטי מוקדם יותר ומתאימים טיפול נכון, גוברים הסיכוים להתגבר על האירוע בצורה בטוחה ויחסית מהירה. כאשר הטראומה מודחקת לאורך זמן ומתפרצת לאחר תקופה, הקושי לפעמים גדול יותר לגעת באירועים שהודחקו.

תסמינים

כדי לזהות מצב טראומטי יש להיות קשובים וערים לתסמינים הראשונים שעלולים להופיע בימים שאחרי האירוע. ההפרעה המוגדרת בימים שלאחר האירוע נקראת “הפרעת דחק חריפה”. במידה והתסמינים הבאים נמשכים יותר מחודש האבחנה משתנה ל “הפרעת דחק פוסט טראומטית”.

התסמינים שיוכלו להופיע בימים הראשונים:

• שחזור האירועים – במהלך הימים הראשונים המחשבה משחזרת את האירועים שוב ושוב. היא חוזרת על הסיטואציה ללא הפסקה מההתחלה ועד הסוף וחווה אותו מחדש. לעתים החוויה והזיכרונות שעולים אמיתיים כמו האירוע עצמו.
• ניתוק – נקרא גם ‘דיסוציאציה’ במינוח המערבי. מבטאים מצב של ניתוק מהמציאות החיצונית או מהסיטואציות המתקיימות בהווה. האדם נראה מנותק ולא קשור למתנהל סביבו.
• חרדה – לאחר חשיפה לאירוע טראומטי ובמידה ונוצרה הפרעת דחק חריפה יכולים להופיע דפוסי חרדה. בפרט חרדה קיומית שאירועים מסוג זה יוכלו לחזור בעתיד שוב.
• נדודי שינה – קושי להירדם או לישון רצוף, גם מתוך חרדות וסיוטים.
• הימנעות מגירוים חיצונים – האדם שנפגע נמנע מכל גירוי חיצוני שיכול להזכיר לו את הטראומה.  הוא נמנע מחשיפה לכל מידע שעובר דרך החושים כמו: מראות ויזואלים, טעמים, ריחות, מרקמים, או צלילים וקולות שיכולים להזכיר לו את האירוע.

איך מתמודדים?

כמובן ברגע שמזהים את המצב הטראומטי יש לפנות לאיש מקצוע מוסמך בתחומי הטיפול והרפואה. אך על מנת לספק לקרוביכם או לעצמכם את העזרה הדרושה, תוכלו לסגל את אחד או יותר מ 5 הכלים הבאים להתמודדות עם חוויה ראשונית:

• הימנעו ממלחמה רגשית -המלחמה הרגשית גוזלת אנרגיות ומטרתה היא להדחיק את הטראומה. הרגשות השלילים שנוצרו במהלך החוויה הטראומטית רוצים להשתחרר מהתודעה ולכן הם מציפים את הנפש. התנועה הנכונה היא דוקא לאפשר להם לצאת החוצה. שמירה של הרגשות בבטן או התנגדות להם יכולה לגרום להדחק ולמנוע מהאדם לקבל טיפול.
• צמחי מרפא – לכל שיטה יש את הטיפול התומך החיצוני, ברפואה הקונבנציונלית הפסיכיאטר נותן מרשם לכדורים. גם בתחום הבריאות הטבעית יש את ההרבליזם הקליני והמסורתי שיכול לספק טיפול תומך בנוסף לטיפול הרפואי. מומלץ לפנות לאיש מקצוע להתאמה נכונה של צמחי מרפא יעילים.
• קחו הפסקה – חשוב מאוד לדעת לעצור כדי לעבד ולעכל את האירועים. הרגשות הם כוח עוצמתי בפרט במהלך חוויה טראומטית. כדי לעכל אותם ולהשתחרר מהם בהמשך, יש לתת לנפש את הזמן שהיא צריכה. בדיוק כפי שהגוף במצב מחלה ועליו לנוח, באותה מידה גם כשהנפש נפגעת היא צריכה להאט את הקצב על מנת להחלים.
• תנשמו – הנשימה היא אחת הפעולות האוטומטיות של הגוף. רוב האנשים בכלל לא מודעים לעובדה שלנשימה יש השפעה על גופם. תרגילי נשימה יכולים לעזור למוח להאט את קצב הפעילות שלו גם במצבים של לחץ מתח וחרדה. הנשימה הנכונה ביותר היא נשימה עמוקה לבטן תחתונה.
• דברו על זה – אחד הדברים שגורמים להדחקה היא ההסתגרות והבושה מהטראומה. גם הבושה מעצם הרגשות עצמם לעתים מונעת מהאדם לדבר על האירועים. חשוב מאוד לשתף אדם קרוב שאתם סומכים עליו שיוכל לעזור לכם מתוך הבנה ולא מתוך שיפוטיות. מומלץ לבחור את האנשים הנכונים לשתף – אנשים שלא ינצלו את מצבכם ויעזרו לכם לקבל את הטיפול הנכון ביותר עבורכם.

בהצלחה, ורפואה שלמה
אין הכתוב מחליף יעוץ רפואי, בכל מקרה של התמודדות יש לפנות ליעוץ רפואי.
ניתן לפנות ליעוץ ותיאום פגישה לתהליכי איזון גוף ונפש על פי גישת הבריאות הטבעית במספר: 050-6845777 או למייל: merkaba.med@gamil.com

לרכישת ‘הפרדס’ ספר ממוקד לתהליך מודעות בנושא טראומה ופוסט טראומה: https://galyester.co.il/the-orchard/